הרמה הבאה של האהבה

"המשימה שלך היא לא לחפש אהבה, אלא רק למצוא את כל המחסומים בתוך עצמך שבנית נגדה"

רומי

הציטוט הזה, הגיע אלי על מגנט, והפך להיות משימת חיי. באותה תקופה הבנתי שהלב שלי חסום, נעול, סגור ומבוצר, כי גם כשהגיע "האדם הנכון", זה לא השתנה, והרגשתי שפספסתי אהבה נדירה!

אז יצאתי למסע של שחרור הלב, בו קלפתי מעצמי שכבות מיותרות שנאספו עם השנים. בזכותו זכיתי להכיר את עצמי מחדש, להשיל את משקעי העבר, ולא פחות ולא יותר, פתחתי את הלב!!!

חשבתי שהמשימה הושלמה, שהורדתי מעצמי את כל המחסומים שבניתי נגד אהבה.

לפני שבוע, עברתי סופ"ש ארוך בלייטהאוס, אותו התחלתי כאסיסטנטית בקורס היסודות של איזון חיים, והמשכתי למפגש סיכום של קורס הדרכה למטפלים. אלו היו ימים מעשירים, מלאי אהבה טהורה!

בסופם, הרגשתי תחושת כיווץ חזקה, זה הלב שלי, הוא עמד להתפוצץ, לא מסוגל להכיל יותר אהבה.

לא מסוגל יותר להכיל אהבה?!?!?!?! איך זה הגיוני בכלל???

תחילה זה העציב אותי, ממש!

ואז כמו שקית פופקורן אחרי דקה במיקרו, התחילו ליפול האסימונים:

באיזון חיים יש מושג שנקרא: "רמת החולשה הבאה". זה אומר שברמה הנוכחית, "על הנייר", הגוף סבבה עם הנושא שעלה, ומבקשים לגשת לרמה הבאה אותה הגוף יכול להכיל. ככה גם הלב, כמו כל שריר, כרגע אינו מסוגל להמשיך לרמה הבאה.

כשהפנמתי את זה, הבנתי, התובנה הזו היא עצומה! כי כל כך התמקדתי בחסמים, בדברים שמפריעים, שלא ייחסתי מספיק חשיבות לקושי בלקבל את הדברים הטובים.

מי חושב על זה בכלל?! זה הרי בולשיט! למה שנחשוש מלהצליח??? מלהגשים את כל החלומות שלנו??? מלחיות את החיים כפי שאנו רוצים?!?!

אהבה, היא אנרגית החיים, ממנה נוצרנו ולשם אנו חוזרים, ועם זאת, רובנו מתהלכים עם לבבות סגורים, חשדניים, ציניים, ולעיתים אף אדישים, ממש רחוק מעולם שכולו לבבות ובלונים.

הלב, הוא מנוע של קבלה ונתינה, תמיד בתנועה החוצה ותמיד בתנועה לבפנים. כדי להכיל עוד אהבה, לא צריך לחפש או למצוא דבר, צריך פשוט להסכים.

אפשר לפתוח ולהרחיב את הלב! לא רק שאפשר, זה אפילו חובה!

ואז, ברגע הזה, שתרגישו שהוא הכי פתוח, זכרו! שמסתתרת שם הרמה הבאה של האהבה.

תודה לכל הנשמות הטובות שנכנסו ללבי במהלך המסע, תודה על הזכות לראות אתכם צועדים בדרך, ללמוד, לתת וקבל ממכם אהבה.

#לפתוח_את_הלב #הורדת_מחסומים #פחד_מהצלחה