בשני הפוסטים הקודמים: התחלתו של השינוי שלי והמשכו של השינוי (חלק ב'), סקרתי את השנה הראשונה והקריטית שהיוותה התחלתו של שינוי, היא הייתה שנה חשובה כי בזכותה פירקתי את היסודות הרקובים שהיו לי!!! בפוסט הנוכחי אדבר על השנה השנייה, שהיא הייתה בעצם בניה מחדש של אותם היסודות ממקום חדש, סקרן ובריא.
עצרנו בכך שאכלתי את הכובע, התחלתי לקחת כדורים פסיכיאטרים וחזרתי לטיפול האהוב. בעזרת הכדורים הצלחתי להתמסר לטיפול ללא התנגדויות, ודי מהר הרגשתי חופשיה, כאלו לראשונה אני באמת יכולה לחיות כמו כולם, כאילו צמחה לי שכבת עור שהייתה חסרה, שזכיתי בתחושת בטחון בעצמי.
הבנתי שבעברי, למרות שהיה לי קול, לא הצלחתי להוציא את שעל לבי, ושפתאום אני מרגישה שאני מצליחה לדבר, שאני ברורה ורהוטה. היה בי קול פנימי חזק שאומר לי שאני צריכה לעזור לאלו שאינם יכולים לדבר בעצמם, בלונג ראן, ראיתי את עצמי מתקשרת עם בעלי חיים אבל לא היה לי מושג איך אגיע לזה, בינתיים הקול אמר לי להתחיל ללמוד את שפת הסימנים, וכך היה!
במקביל ללימודי שפת הסימנים, עשיתי קורס מדיטציה פעם בשבוע, והמשכתי לקרוא ספרים רוחניים. עדיין הרגשתי בושה שאני מתעסקת בנושאים האלה, עדיין היה בי חשש להפוך לרוחניקית אך באותה נשימה רציתי לדעת עוד, רציתי להבין איך הדברים עובדים וככול שהעמקתי היה לי יותר טוב!
כמה חודשים אחרי נרשמתי לקורס חינמי של 21 יום להגברת התשוקה הפנימית, בסופו הייתה הצעה להצטרף ל5 חודשים של תוכנית למציאת הייעוד. למרות שהקורס גרם לי להרבה רגעי אי נוחות החלטתי להצטרף וכך יצא שכול הזמן אתגרתי את עצמי בפעולות לא נוחות, הקפתי את עצמי באנשים חדשים שדיברו את השפה החדשה שרחשתי, שפת הרוח, והמשכתי להכיר את עצמי ואת הכוחות שלי מחדש.
כמה חודשים בתוך הקבוצה החדשה, אחרי קורס נוסף בשפת הסימנים החלטתי שאני רוצה ללמד חרשים וכבדי שמיעה עריכת וידאו. פניתי לעמותה שלמדתי בה עם ההצעה והם הסכימו! הקורס תוכנן להיפתח בשנת הלימודים באוקטובר 2017. במקביל התחלתי להבין שאת כול הטוב הזה שזכיתי בו אני רוצה להעביר הלאה, הרגשתי קריאה פנימית, ללכת ללמוד את שיטת הטיפול האנרגטית הזאת שעזרה לי לשנות את חיי! שיתפתי את המטפלת שלי בכך והיא הפנתה אותי למקום חדש שנפתח כמה חודשים לפניי שנקרא "לייטהאוס" ושם יש שתי מורות שפותחות קורס יסודות של השיטה באוקטובר. לא שאלתי יותר מידי שאלות ופשוט הלכתי על זה!
הרגשתי שאני במקום אחר לגמרי! ראיתי את כול מה שמתוכנן להיפתח בחיי באוקטובר והרגשתי מספיק יציבה כדי להפסיק עם הכדורים הפסיכיאטריים! כשבישרתי את זה לפסיכיאטר שלי הוא כמובן זלזל, ואפילו שאל "אז מה? ריפאתי אותך?" נסתי להסביר לו שהוא עזר, שהכדורים היו קביים אך במקביל אני עשיתי פיזיותרפיה בטיפולים שעברתי ושאני הולכת ללמוד את השיטה ולעזור לאחרים! לא אשכח איך כשיצאתי ממנו הוא שאל וצחק "אז מה את אומרת, אני עוד אשלח אלייך מטופלים?" לא התרגשתי מהתגובה שלו, ידעתי שהשינוי לא קרה בגללו, למרות שהכרתי בערך שהוא נתן לי.
הפסיכיאטר הזהיר אותי שכשאפסיק עם הכדורים הכול יחזור לקדמותו, ונתן לי לעשות הפחתה במשך שבועיים (זמן קצר מידיי לדעתי). באותו הזמן הלכתי לטיפול ושוב זה קרה, שוב הייתה בי התנגדות ולא הצלחתי לעשות את הטיפול. זה שבר אותי! לא האמנתי ששוב זה קורה! שוב לא הצלחתי בתום הפגישה לקבוע טיפול נוסף!!! אך הפעם כבר למחרת צלצלתי למטפלת שלי וקבעתי טיפול, אמרתי לה שזה רק בגלל הפסקת הכדורים ושאני לא שם.
היו לי עוד שני סשניים אחר כך, ואז היא סיימה איתי בפעם השלישית והאחרונה. הפעם אלו לא היו פיטורין, אך גם לא משהו שאני רציתי בו. היא ראתה לנכון שאם אני מתחילה ללמוד את השיטה אוכל לעשות טיפולים אצל המורות שלי ועבודתה איתי תמה. בהתחלה לא כול כך הבנתי את זה, אך איך שהתחלתי ללמוד הבנתי. היום אני רואה את החוכמה והגדולה שהייתה לה לעשות זאת!
כך הסתיימה לה השנה השנייה של השינוי שלי. סיימתי שנה ו-9 חודשים של טיפול עם עליות ומורדות, אתגרים ופריצת חסימות. שנה וחצי בהם נגמלתי מאלכוהול ואף הפחתתי משמעותית את כמות העישונים שלי. 10 חודשים בהם נטלתי כדורים פסיכיאטרים וההפסקה שלהם, למרות הדעה הרווחת. והצעד הכי משמעותי בשנה זו, התחלתי בצעדים קטנים את דרכי כמטפלת! אחרי שנים של התנגדות לגעת במשהו טיפולי, זה פשוט הרגיש נכון מההתחלה! מי היה מאמין שבתוך כול זה התחלתי ללמד בהתנדבות קורס עריכת וידאו לתיכוניסטים חרשים וכבדי שמיעה, אותו בניתי מאפס.
את מה שקרה לי בשנה השלישית, בדמיון הכי פרוע שלי לא הייתה יכולה ליצור! אך זה כבר יהיה בפוסט הבא!
Comments